ע"א 191/80

תקציר

בעלי מלון דבורה בתל אביב, המשיבים, ביטחו את המלון ותכולתו אצל המערערים. חוזה הביטוח כלל סעיף הקמה שקבע כי במקרה של נזק לרכוש המבוטח, עומדים לרשות המשיבים 24 חודשים להשיבו ולקבל תגמולי ביטוח. המלון ניזוק בשריפה, והמשיבים והמערערים ניהלו משא ומתן על היקף השיקום והפיצוי, אך לא הצליחו להגיע להסכמה. משביקשו המשיבים הארכת המועד ב-24 חודשים, סירבו המערערים. המשיבים עתרו לבית המשפט המחוזי למתן ארכה, שניתנה יחד עם הדרישה כי המערערים ישלמו את הפרמיה עבור תקופת ההקמה הממושכת ויעמידו ערבות בנקאית למימון הבנייה. המערערים ערערו על החלטה זו לבית המשפט העליון, בטענה כי הערכאה הנמוכה התעלמה מהוראותיה המפורשות של פוליסת הביטוח. בית המשפט העליון קבע כי מגבלת הזמן ותנאי התשלום של סעיף ההקמה הם סטנדרטיים בענף הביטוח ויש לקיימם. עם זאת, נקבע גם כי המערערים לא פעלו בתום לב בכך שעיכבו את אישור פרטי השחזור וסירבו להשתתף בבוררות, דבר המצדיק את הארכת תקופת ההקמה. בנוסף, קבע בית המשפט כי סכום הנזק בפועל, בנפרד מסעיף ההקמה, ישולם באופן מיידי על ידי המבטחת. פסק הדין חייב את המערערים בתשלום שכר טרחת עורכי הדין של המשיבים וקיבל חלקית את הערעור, תוך תיקון החלטת הערכאה הנמוכה יותר כך שלא תכלול את דרישת המקדמה בגין הוצאות ההקמה. תחת זאת, חויבו המערערים לשלם את הנזק בפועל בהקדם, בעוד שהוצאות ההקמה הנוספות היו צריכות להיות מוטלות על המשיבים תחילה, ולהיות משולמות לאחר השלמת השיקום בתוך המועד המורחב.