ע"א 2202-04-11

תקציר

הערעור מערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הדוחה תביעות של מוכרים המבקשים פיצוי מרוכשים בגין נסיגה מהסכם לרכישת דירה. מזכר ההבנות בין הצדדים, שנחתם ביום 16.9.2009, נשא את התאריך השגוי 16.12.2009, שלטענת הרוכשים נועד להונות את רשויות המס. עוד טענו הרוכשים כי מזכר ההבנות נעדר פרטים מהותיים ולכן אינו חוזה תקף. המוכרים טענו כי המועד השגוי היה טעות קולמוס, וכי לקונים לא הייתה סיבה לבטל את ההסכם, במיוחד לאחר שהמוכרים פעלו בתום לב ומילאו את התחייבויותיהם על פיו. הם דרשו פיצוי כפי שנקבע במזכר ההבנות, שהרוכשים סירבו לשלם ללא פסיקה משפטית. שופט הערעור מצדד במוכרים, ולא מצא ראיות להונאת מס או סיבות מהותיות לביטול ההסכם. השופט קובע כי מזכר ההבנות הוא חוזה תקף ומחייב, וכי ביטול הרוכשים מהווה הפרת חוזה. עם זאת, בהתחשב בנסיבות הרוכשים, לרבות מחלתו של אחד הרוכשים, פוסקת השופטת למוכרים פיצויים בסך 45,000 ₪, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום 21.10.09, ומורה לרוכשים לכסות את הוצאותיהם המשפטיות של המוכרים, בסך 12,000 ₪.