בד"מ 3/20

תקציר

פסק הדין דן בתלונה שהוגשה נגד עורך דין, בטענה להתנהלות מקצועית פסולה בטיפול בהסכם מתנה שכלל העברת זכויות בדירה מאם לבתה. על פי התלונה, עורך הדין הכין והגיש מסמכים כוזבים מטעם שני הצדדים, בטענה שהעסקה היא מתנה פטורה ממס. כאשר התעורר סכסוך בין האם לבת על הבעלות בדירה, ייצג עורך הדין את האם בתביעה נגד הבת. עם זאת, עורך הדין פרש מאוחר יותר מהייצוג לאחר ששמע את חששות בית המשפט לגבי כדאיות העסקה. התלונה ייחסה לעורך הדין מספר עבירות, ביניהן טענה נגד תוקפו של הסכם, איסור ייצוג מול לקוח, פגיעה בכבוד מקצוע עריכת הדין והתנהלות באופן שאינו הולם את המקצוע. עורך הדין הודה בהתנהלות העובדתית אך הכחיש את ההאשמות. נערך דיון הוכחות, בו הודה עורך הדין ברוב הטענות, למעט הייצוג נגד לקוח. בית המשפט הרשיע את עורך הדין בכל האישומים למעט עבירת הייצוג. השאלה המרכזית במקרה זה הייתה האם הבת היא אכן לקוחה של עורך הדין, ובית המשפט מצא כי התביעה לא עמדה ברף הנדרש להוכחת כך. לפיכך, זוכה עורך הדין מאשמת הייצוג. ביום 26.11.2020 הציגו הצדדים את טיעוניהם לעונש שיש להטיל על עורך הדין. המתלוננת ביקשה השעיה של מספר חודשים, קנס והוצאות, ואילו עורך הדין לא ביקש עונש או לחילופין נזיפה. בית המשפט שקל את חומרת העבירות ואת הנסיבות, בהתחשב בוותק הארוך של עורך הדין ובעברו הנקי. בסופו של דבר החליט בית המשפט על נזיפה, קנס של 1,800 שקל והשעיה על תנאי של שישה חודשים בגין העבירות שבוצעו, שתקפה לשלוש שנים. כמו כן נחסכו מעורך הדין כל העלויות. קביעה זו ניתנה על יסוד נסיבותיו הספציפיות של המקרה, כאשר בית המשפט הדגיש כי הימנעות מהטלת עונש היא חריג. פסק הדין מסתיים במתווה זכות הערעור בתוך 30 יום מיום קבלת גזר הדין.