ע"א 2712/04

תקציר

התיק הוא ערעור וערעור נגדי על פסק דין לטובת תובע שנפגע מעבודה. התובע, מהנדס במקצועו, נפגע בשנת 1997 כאשר גוף זר חדר לעינו הימנית בעת תיקון מכשיר עבודה בשם "קונגו". בית משפט קמא פסק לטובת התובע, קבע כי הנתבע – מעסיקו של התובע – אחראי, אך גם מצא את התובע אשם ב-30% בתאונה בשל רשלנותו התורמת לכך. הנתבע ערער על פסק הדין וטען כי עדותו של התובע אינה עקבית וכי הנתבע לא התרשל, ואילו התובע ערער שכנגד, טען ההפך וביקש להגדיל את הפיצויים שנפסקו. ערכאת הערעור אישרה את קביעתו של בית משפט קמא בדבר אחריותו של הנתבע, וקבעה כי מחדלו של המעסיק לוודא כי התובע מרכיב משקפי מגן מהווה רשלנות, וכי עדותו של התובע עקבית ומאומתת. עם זאת, ערכאת הערעור הנגדית של התובעת הסכימה חלקית עם הערעור שכנגד, וקבעה כי יש להפחית את רשלנותו התורמת של התובע מ-30% ל-20%. זאת, בשל ניסיונו התעסוקתי של התובע ואופי התאונה. באשר לנזקים, אישרה ערכאת הערעור במידה רבה את קביעותיו של בית משפט קמא, לרבות פסיקת כאב וסבל, הוצאות בעבר ובעתיד והפסד השתכרות. עם זאת, בית המשפט הגדיל מעט את סכום הפיצוי בגין כאב וסבל ל-60 אלף שקל. סך הנזקים חושב כ-160,500 ₪, אשר לאחר ניכוי הרשלנות התורמת של התובע (20%), הסתכמו ב-128,400 ₪. סכום זה הופחת על ידי תשלומי הביטוח הלאומי של התובע, והותיר יתרה בסך 60,370 ₪, אותה זכאי התובע לקבל מהנתבעת. בנוסף, חויב הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט והוצאות הקשורות להליך הערעור.