ע"א 1372/95
פסק-דין עליון
תקציר
במקרה הנוגע למשמורת הקטין ג'ון תומאס סטגמן, הפך בית המשפט העליון את החלטת הערכאה הנמוכה יותר ופסק לטובת המערער, האב, שביקש להשיב את המשמורת מהמשיב, האם, שהעבירה את הקטין שלא כדין מקליפורניה לישראל. לאחר גירושיהם בשנת 1990, בית המשפט בקליפורניה העניק תחילה משמורת למשיב, אך אסר על מי מההורים להוציא את הקטין מהמדינה למשך יותר משלושים יום ללא הסכמה הדדית. למרות זאת, המשיב עלה לישראל עם הקטין, ללא ידיעתו או הסכמתו של המערער. עד שגילה המערער את מקום הימצאם בשנת 1994, השתלב הקטין בסביבתו החדשה. סירובה של הערכאה הנמוכה יותר להחזיר את הקטין התבסס בראש ובראשונה על השתלבותו בחברה הישראלית ועל חששו מפני פגיעה אפשרית בפרידה כפויה מאמו. עם זאת, בית המשפט העליון הדגיש את מטרותיה של אמנת האג בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפת ילדים בינלאומית, שמטרתה החזרתם המהירה של ילדים חטופים כדי לשמר את הסטטוס קוו ולהרתיע מפני העתקה חד-צדדית של הורים. בית המשפט ציין כי בעוד שהאמנה מאפשרת חריגים למניעת פגיעה בילד, חריגים אלה צריכים להיות מוכחים בבירור על ידי ההורה החוטף. בית המשפט מצא כי המשיבה לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה להצדיק את השארת הקטין בישראל תחת חריגי האמנה. בנוסף, הראיות הצביעו על כך ששלומה של הקטינה לא ייפגע אם תחזור לקליפורניה, במיוחד לאור הבטחותיה של המערערת לאפשר לאם משמורת אם תחזור לארצות הברית. כך, תוך יישום עקרונות אמנת האג, בית המשפט נתן עדיפות לצורך לתקן את מעשה החטיפה והקל על הסדרים להחזרת הקטין לקליפורניה, תוך הבטחת המשך הקשר שלו עם שני הוריו.
חקיקה מקושרת
ע"א 1372/95 לויד סטגמן נ' דבורה בורק, עליון (14.8.1995)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.