בר"מ 2205/14

תקציר

פסק הדין נסוב סביב מחלוקת הנוגעת למכרז שפרסמה רשות מקרקעי ישראל לחכירת מגרשים בברטעה. המבקשת, תושבת ברטעה, זכתה במכרז על חלקה 16/10, אך זכייתה בוטלה לאחר מכן לטובת המשיב 3, אשר טען לטעות בזיהוי במסמכי המכרז, כאשר חלקה 16/10 כונתה גם "חלקה 15". המשיב מס' 3 טען, כי תיוג שגוי זה הוביל לבלבול, וועדת המכרזים, משנוכחה הטעות, תיקנה את המצב בכך שהעניקה לו את המגרש. המבקשת ביקשה צו ביניים כדי לשמור על תביעתה על המגרש, תוך שהיא מציינת הסכם מחייב לאחר ההודעה על זכייתה הראשונית, יחד עם חששות להליך הוגן מכיוון שלא הורשתה לטעון לפני שוועדת המכרזים תדון מחדש. עם זאת, בית משפט קמא לא מצא דחיפות המחייבת צו מניעה, הן בהתחשב בטעות ההחלטה הראשונית והן בסיכויי ההצלחה הנמוכים יחסית של המבקשת בעתירתה. בערעור נקבע כי הטעות הייתה טכנית בלבד ונעשתה בתום לב, ולכן אינה מצדיקה התערבות שיפוטית משמעותית. יתר על כן, כל נזק שעלול להיגרם למבקשת ניתן לתיקון באמצעות תביעות פיצויים אם היא תנצח בעתירה המנהלית המתנהלת. בהדגישו את הצורך במסמכי מכרז מדויקים, אישרה ההחלטה את שיקול הדעת הפרוצדורלי של בית המשפט, דחתה את הערעור וחייבה את המבקש לשאת בהוצאות משפט בסך 3,000 ₪ עבור המשיבים.