תא"מ 3810-03-12

תקציר

התובע, עורך דין במקצועו, הגיש תביעה לשכר טרחת עורך דין כנגד לקוחותיו לשעבר, נתבעים 1 ו-2, בגין עבודתו בטיפול בערעור וב"תכנית". בתביעה נטען כי לא היה הסכם בכתב לתשלום אגרות עבור שירותים אלה והנתבעים הודו בכך. התובע הציג בבית משפט השלום הסכם חתום בדבר הטיפול בתיק על שכר טרחה של 10,000 ₪, שגם הנתבעים הודו בשימו. התובע קיבל גם 1,200 ₪ נוספים מהנתבע השני, שהאחרון נתן לו למחייתה של הנתבעת הראשונה. הנתבעת הראשונה העידה כי סיכמה עם התובעת על תשלום סמלי בשל מצבה הכלכלי הקשה וכי הסכום של 10,000 ₪ "כולל הכל". השופטת מצאה את עדותה כנה ומשכנעת, ואילו עדותה של התובעת נראתה מתחמקת ומגמתית. באשר לתביעת שכר טרחה בגין הטיפול ב"תכנית" ציינה השופטת כי אין מדובר בטיפול משפטי וכי הפורום המתאים לתביעה כזו יהיה בין המשפטים העוסקים בענייני אפוטרופסות. עוד קבע השופט כי הסכום ששילם הנתבע הראשון, שהיה קרוב לתעריף המינימלי שקבעה לשכת עורכי הדין, היה סביר וראוי. בנוסף, השופטת ציינה כי אין עילת תביעה נגד הנתבע השני משום שהתובע לא ייצג אותו ואין ראיות נגד הנתבע השלישי, שגם הוא לא התייצב לדיון. משכך, דחתה השופטת את התביעה והורתה לתובע לשלם לכל אחד מהנתבעים הראשון והשני הוצאות בסך 6,000 ₪.