רע"א 1431/17

תקציר

הדיון נסוב סביב החלת תיקון מס' 5 לחוק ההטבות, השווה בין זכויותיהם של נרדפים לאלה של אנשים עם מוגבלות לפי חוק נעני מצוקה, על הוראת מעבר הקבועה בתיקון מס' 19 לחוק מע"ן. התיקון האחרון מעניק הטבות לבן זוג של ניצול שואה שהוכר כנכה גם אם האחרון נפטר בתוך שלוש שנים לפני חקיקת התיקון – 1 ביוני 2014. השאלה היא אם הוראת מעבר זו חלה על בני זוג של נרדפים שנפטרו באותה תקופה. הרשות טוענת כי מפרשנות הלשון הפשוטה של התיקונים משתמע כי הם אינם עושים זאת. בתוך כך, המערערים מעדיפים פרשנות הכוללת את הוראת המעבר בתיקון מס' 5 לחוק הגמאות, אשר תעניק הטבות לבני זוג של נרדפים שנפטרו בשלוש השנים שקדמו לחקיקת התיקון. השופט פוגלמן מצדד במערערים ומציין כי לשון התיקונים מאפשרת הן פרשנויות והן פרשנות תכליתית לטובת עמדת המערערים. זאת, משום שתכליתם הסובייקטיבית של התיקונים – שיפור מצבם של ניצולי השואה והשוואת זכויותיהם של קבוצות שונות – משרתת טוב יותר את פרשנות תיקון מס' 5 לחוק ההטבות ככולל את הוראת המעבר. יתר על כן, הדרת בני זוג של נרדפים שנפטרו לפני יוני 2014 מהזכאות יוצרת הבחנה מיותרת הפוגעת בשוויון. לפיכך, השופט פוגלמן מגיע למסקנה כי בן זוגו של אדם נרדף שנפטר בתוך 36 חודשים מיום 1.6.2014, זכאי להטבות הקבועות בסעיף 11א(א) לחוק הנר"ן. השופט דנציגר והשופט מינץ מסכימים עם מסקנה זו.