עמ"נ 101/01

תקציר

המערער ערער על החלטת המועצה המקומית טורעאן לחיוב בארנונה. הערעור נדחה, מה שהוביל את המערער להגיש ערעור מינהלי לבית המשפט. בא כוחו של המערער, עו"ד שריה, הציג מספר טיעונים מקדמיים המערערים על סמכותה והרכבה של ועדת הערר שקיבלה את ההחלטה המקורית. ראשית, טען עו"ד שריה כי חברי הוועדה, שמונו על ידי הרשות המקומית, היו מוטים, ויש למנותם על ידי רשות ניטרלית במקום. שנית, מאחר שהחלטות הוועדה לא התבססו על תצהירים, על בית המשפט לבחון מחדש את העובדות באמצעות מסמכים ותצהירים שהציג המערער. שלישית, עו"ד שריה טען כי הוועדה לא מונתה כדין משום שהמינוי לא פורסם ברשומות, כנדרש לתפקידי חקיקה. בתגובה טען פרקליטו של המשיב, עו"ד עדוי, כי הנוהל הנוכחי נקבע כדין על ידי הכנסת ויש לכבדו. עוד טען כי לבית המשפט אין סמכות להורות על הגשת תצהירים, שכן הם אינם נדרשים בערעורים מנהליים. זאת ועוד, עו"ד עדוי הסביר כי ועדת הערר אינה נחשבת ל"טריבונל" כהגדרתו בחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, ולכן חובת הפרסום ברשומות אינה חלה במקרה זה. הרכב הוועדה ומינויה כבר הוסדרו בחוקים הקיימים, והשינויים האחרונים בחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים לא התכוונו לשנות זאת. בית המשפט הסכים עם טענותיו של עו"ד עדוי ודחה את טענותיה המקדמיות של עו"ד שריה. הבקשה להגשת תצהירים תידון בנפרד. ההחלטה התקבלה לגופן של הטענות ולא הייתה כרוכה בנוכחות הצדדים. המערער חויב בתשלום שכר טרחת עורך דין בסך 3,000 ₪, סכום התלוי בתוצאות ההליך העיקרי.