אימוץ 30853-05-18

תקציר

מדובר בקטין שהוריו הביולוגיים אינם מסוגלים לטפל בו כראוי בשל התנהגותם ומצבם האישי. הקטין, יליד נובמבר 2017, הוצא ממשמורת אמו עם לידתה בשל חוסר יכולתה לטפל בו והושם באומנת חירום. האב הכחיש בתחילה אבהות, אך מאוחר יותר אושר כי הוא האב. לאם שני ילדים נוספים שהושמו גם הם באומנה בשל חוסר יכולתה לגדלם. לאורך כל ההליך המשפטי, שנמשך למעלה משנתיים וחצי, הפגינה האם פסיביות ואדישות כלפי הקטין, ונפגשה עמו פעמיים בלבד למרות הוראת בית המשפט לקיים מפגשים. האב גם הפגין חוסר יציבות וחוסר רצון ליצור מחויבות כלפי הקטין, ונעלם מחייו למשך כשנה וחצי. שני מומחים העריכו את המסוגלות ההורית של ההורים והמליצו שלא להחזיר את הקטין לאחד מהם, בנימוק של חוסר בגרות, חוסר אחריות ואורח חיים לא פרודוקטיבי. המומחים סברו כי ההורים אינם מסוגלים לספק את צרכיו של הקטין וכי מצבם לא צפוי להשתנות בעתיד הנראה לעין. בהתחשב בטובת הקטין, פסק השופט לטובת האימוץ, מתוך אמונה כי בית קבוע ויציב הכרחי לרווחתו. עוד הורה השופט לעדכן את ההורים הביולוגיים במצבו ובהתפתחותו של הקטין אחת לשנה ולהציג תמונה עדכנית שלו. פסק הדין הדגיש את חשיבותה של זכותו של הקטין לסביבה ביתית יציבה ומטפחת על פני זכויות ההורים הביולוגיים, במיוחד נוכח היעדר קשרים משמעותיים בינם לבין הקטין.