ה"פ 35111-05-10

תקציר

מינהל מקרקעי ישראל ניסה להטיל תשלום כספי על קבוצת מוכרים בגין הפרשי דמי חכירה לפי סעיף 5 להחלטה 953, בעקבות מכירת קרקעותיהם. המוכרים טענו כי הוראה זו אינה חלה על עניינם. בית המשפט הסכים עם המוכרים מכמה סיבות. ראשית, ההגבלה על העברת זכויות בהסכם הפיתוח לא אסרה על מכירת זכויות חכירה עתידיות. מלשון ההוראה ומטרתה עולה כי היא חלה רק על העברת הזכויות המוקנות במסגרת הסכם הפיתוח. שנית, גם אם המגבלות פורשו ככוללות זכויות חכירה עתידיות, סעיף 5 להחלטה 953 לא חל במקרה זה. סעיף זה היווה חריג לכלל ויש לפרשו בצמצום, כך שיחול רק על עסקאות שהשפיעו על זכויות מינהל מקרקעי ישראל בתקופת הסכם הפיתוח. שלישית, זכותם של המוכרים והקונים הייתה לבנות את העסקה שלהם באופן חוקי, גם אם הדבר הפחית את התחייבויותיהם. לבסוף, בית המשפט לא מצא כל ראיה לכך שהעסקה הייתה רק מראית עין כדי להימנע מתחולת החלטה 953. לפיכך קבע בית המשפט כי המוכרים אינם חייבים בתשלום הפרשי דמי החכירה והורה למינהל מקרקעי ישראל לשאת בהוצאות המוכרים והרוכשים.