ע"ע 502/06

תקציר

פסק הדין מקבל את ערעורם של התובעים, עובדים לשעבר של עשת שפרשו לפנסיה מוקדמת ומקבלים תשלומי פנסיה מהחברה. התובעים תבעו דמי הבראה מאשת לשנת 2003, שהחברה סירבה לשלמם, בטענה שכבר שולמו מראש. בפסק הדין מובהר כי תביעת התובעים היא לתקופה שעד לפרישתם המוקדמת בשנת 1995 ולא מנה נוספת לשנת 2003. נקבע כי התשלום שבוצע בשנת 1995 אכן היה התשלום האחרון כשכירים ולא התשלום הראשון כגמלאים, כפי שטענה עשת. לפיכך, זכאים התובעים לדמי הבראה לתקופה שמיולי 1995 ועד לפרישתם, המחושבים לפי תעריף של 351 ₪ ליום ולא 480 ₪, כפי שהתעריף המופחת נכנס לתוקף באותה תקופה. סכום זה ישולם בהפרשי הצמדה וריבית כנדרש בחוק החל מיום 1.7.2003. באשר לשיעור דמי ההבראה בתקופת הפנסיה המוקדמת, דוחה פסק הדין את טענת התובעים כי יש לקצבו על 480 ₪ ליום. נקבע כי התעריף לתקופה זו צמוד לזה של העובדים הפעילים ומשתנה בהתאם. כך, עבור התקופה שמיום 1.7.2002 ועד ליום 31.8.2003 זכאים התובעים לדמי הבראה בשיעור של 351 ₪ ליום. כמו כן, נקבע בפסק הדין כי על עשת לשלם לתובעים גם דמי הבראה בהפרשי פנסיה, בשיעור של 480 ₪ ליום, לתקופה שמיום 1.9.2003, ועד שכל תובע יגיע לגיל זכאות לפנסיה מקרן הפנסיה מבטחים. זאת, משום שהחל מיום 1.9.2003 פרשו התובעים לקצבת זקנה מוקדמת מהמבטחים, וחובתה של עשת היא לפצותם בשיעור הפנסיה המופחת הנובע מפרישתם המוקדמת. סיכומו של דבר, הערעור מתקבל בחלקו. התובעים זכאים לדמי הבראה לתקופה שעד ליום 1.7.03, שחושבו לפי 351 ש"ח ליום, ולדמי הבראה בהפרשי פנסיה בשיעור של 480 ש"ח ליום החל מיום 1.9.2003. עשת חויבה לשלם לכל תובע שכר טרחת עורך דין בסך 1,000 ₪ בתוספת מע"מ.