ע"א 25079-10-12

תקציר

השופטים קבעו כי יש לקבל את הערעור ולדחות את פסק דינו של בית משפט קמא. הם קבעו כי טענת המערערת כי היא הבעלים של הדירה המדוברת לא נדחתה ועל כן אין לדחותה. השופטים התייחסו לפסקי דין קודמים הנוגעים לדיני הגנת הדייר וההוצאה לפועל, והדגישו את הצורך לנקוט משנה זהירות ולהבטיח דיון הוגן לפני דחיית תביעה על הסף. התיק יוחזר לבית משפט קמא לבחינה נוספת של טענות המערער. לגופו של עניין, בית המשפט יברר את טענות ההגנה של המערערת לפי סעיף 33 לחוק הגנת הדייר ויבהיר את טענותיה האחרות. עד למתן פסק דין חדש על ידי בית משפט קמא, יעמוד על כנו הסעד הזמני שניתן למערערת, ובלבד שתשלם תשלומים חודשיים בסך 1,000 ₪ למשיב, החל מיום 20.5.2013. הוצאות הערעור והקביעה מי יישא בהן ייקבעו במסגרת פסק דינו החדש של בית המשפט קמא. נוכח הבעת דעתו הקודמת של שופט קמא לגופו של עניין, ימנה נשיא בית משפט השלום שופט אחר שידון בעניין.