מ"ח 4/83

תקציר

פסק דינו של בית המשפט העליון בבקשה למשפט חוזר לפי סעיף 9 לחוק בתי המשפט, התשי"ז-1957, בתיק רצח, היה כי המבקש לא סיפק סיבה מספקת להצדיק משפט חוזר. הבקשה התבססה על ראיות חדשות לכאורה בנוגע למצבו הנפשי ולשימוש בסמים של עד המדינה, בנו של המבקש, שלטענת ההגנה היו יכולות לשנות את תוצאות המשפט. עם זאת, בית המשפט מצא כי מצבו הנפשי של העד והשימוש בסמים אכן הועלו במהלך המשפט. לפיכך, הראיות לא היו חדשות, וטיעוני ההגנה היו חסרי בסיס. כמו כן, דחה בית המשפט את בקשות ההגנה לבדיקה פסיכיאטרית של העד ולמסירת מידע רפואי הנוגע לילדיה של הנרצחת. בפסק הדין הודגש כי על הראיות החדשות לא רק שלא היו ידועות קודם לכן למבקש, אלא גם בעלות פוטנציאל להשפיע באופן משמעותי על תוצאות המשפט לטובתו, מה שלא היה המקרה כאן. החלטה זו התקבלה על סמך הוראות חוק בתי המשפט ופסקי דין קודמים של בית המשפט העליון. גם בקשת המבקש לדיון בעל-פה נדחתה. ככלל, בית המשפט העליון אישר את ההרשעות הקודמות, ודחה את הבקשה למשפט חוזר ואת הבקשות הנלוות.