סע"ש 14397-03-16

תקציר

בית המשפט בחן את בקשת המדינה להגיש ראיות נוספות בחמישה מקרים, בנוגע לתצהיר משלים של מר נאדר אל-קאסם ומספר מסמכים הנוגעים לתקנות שירות המדינה ולחוזי העסקה. היה זה הניסיון השלישי של המדינה להציג ראיות חדשות לאחר מתן עדות, למרות אישורים ודחיות קודמות. בית המשפט הדגיש כי יש להציג ראיות באופן מקיף, אלא אם כן הן מוצדקות בנסיבות חריגות. המדינה טענה כי הרחבת ההיקף במהלך הדיונים ביולי 2018 מחייבת את בקשתם, אך בית המשפט מצא כי סוגיית האצלת הסמכויות אינה חדשה והיה צריך להתייחס אליה מוקדם יותר. בית המשפט הדגיש את ההקפדה על כללים פרוצדורליים ואת הצורך בהצדקה לחריגות, דבר המצביע על כך שהמדינה לא הוכיחה צורך כזה במקרה זה. בית המשפט קבע כי תצהירו של מר אל-קאסם לא סיפק תרומה משמעותית חדשה, וציין כי חלקים ממנו היו עדות שמיעה או חוות דעת משפטיות שאינן דורשות ראיות על פי אמות מידה משפטיות. המסמכים והעדויות נחשבו כבלתי חיוניים לבירור סוגיות שבמחלוקת, והיענות לבקשה תפגע יתר על המידה בתובעים. לפיכך, דחה בית המשפט את הבקשה, תוך שהוא מחייב את סיכומי התובעים במועדים נקובים ומטיל הוצאות על המדינה, דבר המשקף את מחדליה הפרוצדורליים. ההחלטה התמקדה ביישום הנוכחי בלבד ולא השפיעה לגופו של עניין.