עד"מ 19/06

תקציר

בית הדין בחן בקפידה את ערעורי העובד והמעסיק כאחד. העובד טען כי לא שולם לו עבור עבודה בשעות נוספות, וכן תבע פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת לפיטורים. בית הדין האזורי פסק לטובת המעסיק, אך בית הדין לערעורים קבע כי יש לקבל את טענת העובד בדבר עבודה בשעות נוספות. העובד הוכיח בהצלחה כי הוא עבד באופן עקבי שעות נוספות בפורמט קבוע. יום העבודה שלו החל בשעה 6:00 או 6:30 בבוקר והסתיים בשעה 17:30, וכלל הפסקת צהריים של לא יותר משעה. זה הסתכם בכעשר וחצי שעות. העובד זכאי לגמול שעות נוספות בגין שעות אלה על פי דיני העבודה המגנים, אותם חיזק בית הדין בפסק דין זה. טענת המעסיק כי שכרו של העובד כולל גמול גלובלי בגין עבודה בשעות נוספות נדחתה. העובד הציג חישובים המראים כי הסכום המגיע לו בגין עבודה בשעות נוספות הוא 16,342.83 ₪, דבר שהמעסיק לא ערער עליו. לפיכך, על המעסיק לשלם סכום זה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כנדרש בחוק החל מיום 7.4.04 ועד ליום התשלום בפועל. המעסיק יהיה אחראי גם לשכר טרחת עורך הדין של העובד בסך 3,500 ₪ בתוספת מע"מ, שישולם תוך 30 יום. טענותיה האחרות של העובדת, בעניין פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת, נדחו. החלטת בית הדין האזורי בעניינים אלה התקבלה, שכן בית הדין לערעורים לא ראה עילה להתערב בקביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי בדבר נסיבות סיום ההעסקה.