רע"פ 1694/19

תקציר

לאחר עיון מעמיק בבקשה ובמסמכים המשלימים שבה, החליט בית המשפט לדחות את בקשת רשות הערעור. חופשה כזו ניתנת רק במצבים חריגים בהם המקרה מעורר שאלות משפטיות משמעותיות העולות על האינטרסים הפרטיים של המבקש, או כאשר קיים סיכון ממשי לעיוות דין. בקשות לערעור על חומרת העונש נדירות עוד יותר ומותרות רק כאשר העונש חורג באופן משמעותי ממדיניות הענישה הסטנדרטית. הבקשה הנוכחית לא עמדה בקריטריונים מחמירים אלה. בית המשפט המחוזי בחן ביסודיות את טענות המבקש, לרבות טענות בדבר מחדלי חקירה, ומצא כי אשמתו של המבקש הוכחה מעבר לספק סביר למרות כמה בעיות טרמינולוגיה בפסק דינו של בית משפט השלום. בית המשפט המחוזי כבר הפחית את עונשו של המבקש, אשר נפל בגדר מדיניות הענישה המקובלת ששמה דגש על החמרת הענישה בעבירות תנועה בשל שכיחותן הגבוהה של תאונות הדרכים. יש לציין כי למבקש 203 הרשעות תעבורה קודמות, וגם לאחר התאונה הרלוונטית לערעור הורשע ב-20 עבירות נוספות. לפיכך קבע בית המשפט כי אין מקום להוסיף ולהפחית את העונש, תוך הדגשת הזלזול המתמשך של המבקש בבטיחות בדרכים. לפיכך נדחתה בקשת הערעור.