בג"צ 9019/17

תקציר

מדובר בשבעה עותרים שביקשו לטפל בסוגיות הקשורות לכניסה לרצועת עזה או ליציאה ממנה. העותרים 3-1, המתגוררים בישראל, ביקשו להיכנס לרצועה מסיבות שונות, ואילו העותרים 7-4, המתגוררים בעזה, ביקשו להיכנס לישראל למטרות שונות. לטענתם, מנהלת התיאום והקישור בעזה (המשיבה מס' 3) לא נענתה לבקשות הכניסה או היציאה שלהם, ובכך פגעה בזכויותיהם הבסיסיות לחיי משפחה, לפרנסה ולחופש תנועה. עם זאת, בית המשפט הורה לעותרים לשקול הגשת עתירות נפרדות לכל מקרה ומקרה, שכן מדובר בטעמים עובדתיים שונים, כגון נימוקים שונים ובקשות כניסה/יציאה. העותרים טענו כי מאחר שהסעד המבוקש דומה – לקבלת תשובות מהמינהל – אין צורך בבדיקה נפרדת לכל עותר. עם זאת, החליט בית המשפט לדחות את העתירה מבלי לרדת לגופה, תוך הדגשת העיקרון לפיו עתירות העוסקות בעניינים שונים, גם אם דומים מבחינה תמטית, יש להגיש בנפרד. יצוין, כי לעותרת מס' 7 לא היה תיעוד של ערעורים קודמים, ולא הוכיחה מיצוי של אפיקים מינהליים זמינים, דבר המהווה תנאי מוקדם לבקשת סעד שיפוטי. למרות שהעתירה נדחתה, בית המשפט איפשר לעותרים אפשרות להגיש עתירות פרטניות אם רצו בכך, ולא הוטלו הוצאות. החלטה זו התקבלה סופית ב-21 בנובמבר 2017.