רמ"ש 42660-07-22

תקציר

השופט במקרה זה החליט לדון בערעור כאילו ניתנה רשות. הערעור דן בצו בדיקה גנטית ללא הסכמת המבקשת, אישה בוגרת נשואה ואם לילדים, לקביעת אבהותו של אביה של המבקשת הרשום בתעודת הלידה שלה, בעקבות בדיקה גנטית פרטית שערכה המבקשת שהעמידה בספק את אבהותו של האב. השופטת דחתה את הערעור וציינה כי הוראות חוק מידע גנטי, שעורכת דינה של המבקשת השתמשה בהן, אינן חלות על מצבה של הלקוחה משום שאינה קטינה, אין לה אפוטרופוס ממונה והיא אינה פסולה מבחינה משפטית. עוד ציינה השופטת כי אבחנת הסרטן של אביה של המבקשת משמעותה דחיפות בבירור סוגיית האבהות, במיוחד נוכח הסכמתו של המבקש לבדיקה כאשר היא יכולה לסייע בהגעה לפתרון כולל. זאת ועוד, בית המשפט לא מצא טעם להידרש לעניין לפי סעיף 28ה לחוק מידע גנטי, שעניינו חשש לממזר לפי דין תורה, שכן המבקש לא היה קטין. השופטת הסכימה עם קביעתו של בית משפט קמא כי קיים סיכוי סביר שטענות האב לאי אבהות נכונות, נוכח טענות העבר של המבקשת ואמה כלפיו, וחשיפתן לאחרונה את תוצאות הבדיקה הגנטית הפרטית. השופטת הדגישה כי לא ניתן לצפות מהאב לידע נוסף על נסיבות לידתה של המבקשת וכי המבקשת לא סיפקה כל סיבה לפקפק בעמדתה הקודמת. בנוסף, קבעה השופטת כי חששותיה של המבקשת לגבי תועלת הבדיקה והנזק הנפשי הפוטנציאלי לה ולילדיה גברו על רצונו של האב לדעת את האמת על ילדיו, מה גם שהמבקש יזם את הדיון בתוצאות הבדיקה הפרטית. עוד הבהירה השופטת כי בית המשפט אינו יכול להתערב בתביעתו הלגיטימית של האב, מה גם שהתקיימו התנאים לצו בדיקה גנטית, לפי סעיף 28ו לחוק מידע גנטי. לבסוף, השופט הורה למבקש לכסות את הוצאות המשיב והתיר את פרסום פסק הדין, תוך ציון שמות הצדדים ופרטים מזהים נוספים.