בש"פ 1459/15

תקציר

המערערים בתיק זה ביקשו לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בעניין חשיפת חומרים חסויים הקשורים להליך הפלילי שלהם לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי. סעיף קוד זה מעניק לנאשם את הזכות לעיין בחומרי חקירה ורשימה של כל החומרים שנאספו על ידי החוקרים. עם זאת, החוק מאפשר גם לשמור על חומרים חסויים. המערערים טענו כי רשימת החומרים החסויים שהגיעו לידיהם אינה מפורטת דיה. בית המשפט הכיר בכך שהרשימה צריכה לספק פרטים מסוימים על החומרים החסויים, אך רק במידה שאינה פוגעת בסודיות. המדינה טענה כי מסירת פרטים נוספים תפר את החיסיון, ובית המשפט המחוזי נעתר לכך, מה שהוביל את המערערים לערער על החלטה זו. בית המשפט העליון דחה את הערעור בקובעו כי יש לראות את ההחלטה בדבר הסתפקות הרשימה כחלק מהחלטה רחבה יותר בדבר חשיפת חומרים חסויים ולכן יש לערער עליה במסגרת פסק הדין הסופי. בית המשפט הדגיש כי ערעורים על החלטות ביניים בתיקים פליליים הם חריגים וכי הכלל הוא שערעורים נשמעים בסוף ההליך. מאחר שאין זכות ערעור על החלטה בעתירה לגילוי ראיות, ומאחר שיש לראות את ההחלטה על הרשימה כבלתי ניתנת להפרדה מההחלטה הרחבה יותר, הערעור נדחה.