ת"א 49388-07-21

תקציר

התובע, שליח פיצה, נפגע בתאונת אופנוע במהלך עבודתו. הוא תבע את הנתבעים, לרבות בעל האופנוע ומעסיקו, לפיצויים, שכן האופנוע לא היה מבוטח. הנתבעים טענו כי התובע אינו זכאי לפיצוי משום שנהג ברכב לא מבוטח. עם זאת, בית המשפט מצא כי התובע השתמש באופנוע באישור מכללא מבעליו ולא ידע שהוא אינו מבוטח, דבר סביר בהתחשב בגילו הצעיר וביחסי עובד-מעביד. לפיכך, נפל התובע בגדר החריג שבסעיף 7א לחוק סדר הדין הפלילי, המזכה אותו בתביעת פיצויים. בית המשפט התייחס גם לנכות התפקודית של התובע, שנגרמה לו כתוצאה מהתאונה, ופסק לו פיצויים בסך 186,188 ₪, לרבות הפסדי שכר בעבר ובעתיד, הפסדי פנסיה, הוצאות רפואיות, סיוע מצדדים שלישיים וכאב וסבל. כמו כן, בית המשפט קבע את זכותה של קרנית להשבת הפיצויים ששולמו לתובעת מהצדדים השלישיים, וקבע כי החברה ושמואל נחום, בעל האופנוע, חייבים בשיפוי קרנית ביחד ולחוד. החלטה זו התבססה על הקביעה כי הצדדים השלישיים התירו את השימוש באופנוע הלא מבוטח. השופטת הורתה לקרנית לשלם לתובע את הפיצויים שנפסקו, בצירוף שכר טרחת עורך דין, והורתה לצדדים השלישיים לשפות את קרנית בגין סכום הפיצוי ואת הוצאותיה הקשורות להודעת הצד השלישי, בסך של 15,000 ₪. הסכומים היו אמורים להיות משולמים בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.