ע"א 691/69

תקציר

פסק הדין הנדון מתייחס לערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי לפיו הסדר פשרה בין חברה לנושיה אינו מחייב את הבנק המשיב, הבנק לסחר חוץ בע"מ. החברה נקלעה לקשיים כלכליים וניהלה משא ומתן להסדר עם נושיה. עם זאת, הבנק, שהחזיק בערבויות ובשטרי חוב של החברה, לא הוזמן לפגישה שבה הוחלט על הסדר הפשרה, ואף לא השתתף בה. טענת הבנק כי הוא אינו מחויב להסדר הפשרה התקבלה על ידי בית המשפט העליון, שקבע כי לבנק היה ניגוד עניינים עם הנושים האחרים והיה מקום להזמינו בנפרד. עוד קבע בית המשפט כי לא ניתן לחייב את הבנק לוותר על חלק מחובו, שהיה מובטח בערבויות ובשטרות. כמו כן, נחשף כי החברה ניהלה במקביל משא ומתן להסדר נפרד עם הבנק, דבר המצביע על כך שהחברה עצמה ראתה בבנק סוג אחר של נושים. טענת החברה כי הבנק לא היה מובטח לחלק מחובותיו והיה צריך לזמן אותו לאסיפה ככזה נדחתה, שכן זכויות הבנק היו שונות מדי מאלו של הנושים האחרים, ולא היה סביר לצפות שהבנק יסכים להנחה של 50% על חובו. ככלל, הערעור נדחה, והערעור הנגדי בעניין שכר טרחת עורך דין התקבל. פסק הדין אישר כי הסדר הפשרה אינו מחייב את הבנק המשיב, והמערערים חויבו בהוצאות המשפט של הבנק, שנקבעו על סך של 4,000 ל"י.