ת"פ 73/91

תקציר

הכרעת הדין דנה בעונשים שיוטלו על ארבעה נאשמים שנמצאו אשמים בתרמית בניירות ערך. נאשם 1, יחד עם נאשמים 2, 3 ו-4 – שהם דירקטורים ובעלי שליטה – הורשעו בשלושה אישומים: האישום הראשון הוא תרמית בקשר לניירות ערך וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. האישומים השני והשלישי הם הונאה במכירת ניירות ערך. העבירות בוצעו בערמומיות ובתחכום, תוך הפרת חובות האמונים של הנאשמים כלפי לקוחותיהם והבורסה לניירות ערך בתל אביב. אופיין המורכב של עבירות אלה, השפעתן על קורבנות חפים מפשע והפגיעה בשוק ההון מחייבים ענישה חמורה המשמשת גורם מרתיע, לדברי השופט. השופט מכיר בזמן שחלף מאז ביצוע העבירות – למעלה משבע שנים – ובהשלכותיו. העיכובים נגרמו בשל מורכבות התיק, אסטרטגיות ההגנה וההליכים המנהליים של בית המשפט עצמו. עם זאת, השופט מדגיש כי לא ניתן להפחית מחומרת העבירות בשל עיכובים אלה, והצורך בענישה משמעותית נותר בעינו. השופט מתחשב גם בנסיבותיהם האישיות של הנאשמים, מכיר בהשלכות הקשות שהיו למשפט על חייהם, אך בסופו של דבר מגיע למסקנה כי האינטרס הציבורי מחייב ענישה משמעותית. לפיכך, נאשם 1 נקנס ב-100,000 ₪. על כל אחד מהנאשמים 2, 3 ו-4 נגזרות שלוש שנות מאסר, מחציתן על תנאי, וקנס של 50,000 ₪ או שישה חודשי מאסר. פסק הדין נועד להעביר מסר ברור לגבי חומרת פשעים אלה והשלכותיהם, בתקווה שהוא ירתיע עבירות דומות בעתיד. כמו כן מפורטת הזכות לערער על פסק הדין.