עע"מ 259/05

תקציר

בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת, ליבת הסוגיה נגעה לפרשנותו של חוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה) והאם המערערים, שאחת מהם היא אלמנתו של יוצא צה"ל שנפטר, פטורים מארנונה על נכסים עסקיים שהחזיקו בנצרת עילית. בתחילה צידד בית המשפט בעמדת העירייה לפיה החוק חל רק על נכסי מגורים או כאלה המשמשים לעסקים בדירות מגורים. עם זאת, הערעור ערער על מגבלה זו, וטען כי תחולתו של חוק הפטור צריכה לכלול עסקים שאינם מופעלים מדירות מגורים. העירייה טענה תחילה כי המערערת לא החזיקה בנכסים העסקיים, וגם אם כן, היה על המקרה ללכת בדרך משפטית אחרת. עם זאת, הערעור דחה טענות שיפוטיות אלה, והדגיש כי הבחירה הפרוצדורלית אינה מצדיקה את דחיית עתירתם. בית המשפט הסכים כי הפטור יכול לחול על כל הנכסים העסקיים, בהתחשב בכוונת החוק לסייע למי ששירת את המדינה, ובכך לקדם את השתתפותם של חיילים משוחררים עם מוגבלויות בשוק העבודה. חרף הגעה למסקנה פרשנית זו, סוגיות עובדתיות בלתי פתורות בנוגע למקדמות מס ופרטי חובות הובילו להחלטה להחזיר את התיק לבית משפט קמא לצורך בירור. השופטים ש' ג'ובראן וא' חיות הסכימו עם הכרעת הדין. הערעור הצליח לנתב את העניין מחדש תחת הנחיה משפטית ברורה, ולקדם הסדר פשרה בין העירייה לבין המערערים בנוגע למיסים שלא שולמו.