עת"מ 23764-03-13

תקציר

פסק הדין מקבל את עתירת תושבי עין ג'ויזה, המחייבת את המשיב להעניק לכולם רישיון ישיבה מסוג א/5, למעט אלה המפורטים בפרוטוקול פסק הדין. העותרים טענו כי התגוררו בשכונת עין ג'ויזה לפחות מתחילת שנות השבעים, וסיפקו ראיות אובייקטיביות בדמות מסמכים רשמיים וחוות דעת של מפא"י (תצלומי אוויר שצולמו על ידי מינהל המיפוי הישראלי). נטל ההוכחה, שהיה מוטל על העותרים, לא השתחרר בקלות נוכח חלוף הזמן, אך השופט נחה דעתו כי מרבית העותרים עמדו בנטל המוטל עליהם. ההבחנה שעשה המשיב בין העותרים בסוג ההיתר שניתן הייתה בלתי סבירה, ומתן היתר א/5 לכולם היה ראוי בהתחשב בנסיבות. עוד קבע השופט כי מוסטפא ומשפחתו התגוררו בשכונה שנים רבות, למרות סתירות מסוימות בעדותו, בשל הראיות האובייקטיביות שהוצגו, וכן בשל העובדה שעיריית ירושלים הוציאה נגדו עבירת בנייה בשנת 1990, המעידה על כך שמקום מגוריו נמצא בתוך ירושלים. מורכבות התיק הביאה את השופט שלא לחייב את המשיב בהוצאות.