בש"פ 414/01

תקציר

פסק הדין הנדון מתייחס לערעור על החלטה לעצור את המערער עד תום ההליכים המשפטיים בגין עבירה של חבלה חמורה. החלטת הערכאה הנמוכה יותר מתבססת על ראיות לכאורה לאיומים שהשמיע המערער כלפי גרושתו, אשר גרמו לה לקפוץ מהחלון ולספוג חבלות קשות. המערער טען כי לבית המשפט אין סמכות לעצור אותו על סמך עבירה שאינה נזכרת בכתב האישום. עם זאת, בית המשפט העליון קבע כי לבית המשפט אכן נתונה סמכות לעצור נאשם על סמך ראיות לכאורה לעבירה שונה מזו האמורה בכתב האישום, כל עוד היא עולה מן העובדות הכלולות בו. זאת ועוד, סמכות זו עולה בקנה אחד עם יכולתו של בית המשפט להרשיע נאשם בעבירה אחרת ומשרתת את התכלית של הגנה על הציבור מפני אנשים מסוכנים. במקרה זה, בית המשפט העליון קיבל את החלטות הערכאות הנמוכות יותר, תוך שהוא מציין את עברו האלים של המערער ואת הצורך להגן על הציבור, ודחה את הערעור, תוך שהוא מאשר את צו המעצר עד תום ההליכים.