ת"פ 60386-06-14

תקציר

סלע המחלוקת במקרה זה הוא המשמעות שהצדדים מבקשים לייחס למסחר במניות אי.די.בי והשתלשלות האירועים סביב הנפקת אי.די.בי בפברואר 2012. התזה של התביעה מתייחסת לקיומה של מזימה של השפעה במרמה שנרקמה בין הנאשמים - דנקנר ושטרום - שנועדה להשפיע על מחיר המניה של אי.די.בי לטובת הצלחת ההנפקה. התביעה רואה בפעילות הנתבעים פעילות בלתי לגיטימית ומנוגדת לחוק ניירות ערך. מנגד, הנתבעים רואים בפעילות זו פעילות לגיטימית וכלכלית בשוק ההון שנעשתה בתום לב. רוב הראיות שהציגה התביעה הן נסיבתיות. התביעה מבקשת להוכיח כי לנאשמים היה מניע לביצוע העבירה, כי דפוס הפעילות של שטרום באמצעות ספקית האינטרנט אינו לגיטימי, כי מימון מעמדה של ספקית האינטרנט ופעילותה של שטרום הצביעו על קשר בין שטרום לדנקנר לבין מעורבותו של האחרון בפעילות, וכי היה קשר בין הנאשמים בתקופה הרלוונטית לכתב האישום. הנאשמים נחקרו על ידי רשות ניירות ערך, והודעותיהם צולמו, תומללו והוגשו לבית המשפט. הנאשמים אף העידו רבות בבית המשפט. בית המשפט מצא כי ראיות התביעה, שהיו נסיבתיות בעיקרן, יצרו מארג ברור של תמונה מלאה ומקיפה של אשמת הנאשמים מעבר לספק סביר. הנתבעים פעלו באופן משותף ומתואם לתמיכה במחיר המניה של אי.די.בי. בית המשפט הרשיע את הנאשמים בעבירה של מניפולציה לפי סעיף 54(א)(2) לחוק ניירות ערך, בעבירת ההנעה לפי סעיף 54(א)(1) לחוק ניירות ערך ובעבירות של אי קיום חובת דיווח לפי סעיף 53 לחוק ניירות ערך. בית המשפט הרשיע גם את נאשמי התאגיד בעבירות של מניפולציה והנעה לפי תורת האיברים. בנוסף, הנאשמים הבודדים הורשעו בעבירות לפי חוק איסור הלבנת הון, ואילו נאשמי התאגידים הורשעו בעבירות אלה מכוח תורת האיברים. לבסוף זיכה בית המשפט את שטרום מעבירת ההדחה בחקירה.