ת"א 39576-07-21

תקציר

בית המשפט החליט להותיר את צו העיקול הזמני על נכסי הנתבעים, אך בשיעור מופחת. ההחלטה מתבססת על מספר גורמים מרכזיים. ראשית, בית המשפט מכיר בעילת התביעה של התובע, ומכיר בכך שהתובע ביצע עבודה משמעותית עבור הנתבעים ויש לפצות אותו בהתאם. דו"ח המומחה שהוגש על ידי התובעת, אף שהנתבעים ניסו להטיל בו דופי, הוא בעל משקל רב בביסוס זכותו של התובע לתשלום. שנית, בעוד שלנתבעים יש תביעות שכנגד לקיזוז בשל הפרת החוזה הנטענת של התובע, בית המשפט מוצא טענות אלה לא מוכחות ומציין כי לא הוגשה כל תביעה פורמלית לגביהן. בנוסף, הנאשמים לא סיפקו כל הסבר לאי תשלום סכום ספציפי שהוזכר בחקירות. הערכת בית המשפט את סיכויי הצלחת התביעה מאוזנת אל מול הנזק הפוטנציאלי שנגרם כתוצאה ממתן סעד זמני או שלילתו. במקרה זה, הכף נוטה מעט לטובת התובע באשר למאזן הנוחות, אך לא באופן גורף. גם השיהוי של התובעים בהגשת הבקשה לעיקול מצוין ומיוחס לחובתם, אם כי אין בכך כדי להשפיע באופן משמעותי על ההחלטה. לסיכום, העיקול הזמני יישאר על כנו, אך בשיעור מתון של 200 אלף שקל. סכום זה יופקד בקופת בית המשפט, ואם הנתבעים מעוניינים להמיר עיקול זה בסכום כספי, עליהם להודיע על כך לבית המשפט תוך שלושה ימים. אם לא תינתן הודעה כאמור, יגיש התובע פסק דין בעניין העיקול בתוך ארבעה ימים. כל צד אחראי להוצאות המשפטיות שלו, וההחלטה נכנסת לתוקף באופן מיידי.