בר"מ 4428/20

תקציר

התיק סובב סביב מבקשת מס' 3, אחות פיליפינית שבקשתה להארכת ויזה נדחתה על ידי הוועדה ההומניטרית של ישראל. החלטת הוועדה התבססה על העובדה שהמבקשת לא סיימה את תקופת עבודתה האחרונה, המהווה תנאי סף להארכת אשרה. המבקש ערער על החלטה זו מספר פעמים, תחילה לבית הדין לעררים ולאחר מכן לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים, ושניהם נדחו בשל אי עמידתו של המבקש בדרישות החוק. המבקשים (ככל הנראה כולל החולה) הביאו את המקרה לבית המשפט העליון, בטענה כי מצבו הרפואי של החולה, הקושי למצוא אחות מתאימה והקשר שנוצר בין המטופל למבקש מצדיקים את הארכת האשרה. עם זאת, בית המשפט העליון דחה גם את בקשת רשות הערעור, בנימוק של היעדר עילה משפטית והחלת החוק במקרה ספציפי זה. עם זאת, בית המשפט האריך את המועד האחרון ליציאתו של המבקש מישראל עד ליום 1.9.2020, מתוך הכרה בנסיבות הקשות ובהשפעות האפשריות של משבר הקורונה. פסק דין זה מחזק את חשיבות השמירה על החוק ואת היקף ההתערבות השיפוטית המצומצם במקרים כאלה.