בש"פ 2210/20

תקציר

בית המשפט החליט לעכב את המבקש, המואשם באיומים על הפסיכיאטר שלו, עד להחלטה אחרת. האיום המדובר היה שהמבקש הביע כוונה "להתאבד על ידי בליעת כדורי מורפיום ולקחת את ילדיו עמו", ולהרוג אותם. איום זה, יחד עם ניסיונו לכאורה לבצעו באמצעות בליעת כדורים, מקים עילה מספקת למעצרו, בכפוף להערכה פסיכיאטרית שתקבע את כשירותו למעצר, אחריות למעשיו ויכולתו לעמוד לדין. הערכה זו אמורה להתקיים בתוך 24 שעות מיום שחרורו מבית החולים, ודיון נוסף בעניינו נקבע ל-31.3.20. ההחלטה לעצור אותו הושפעה גם מהסיכון שהוא מהווה לשלום ילדיו. המבקש ערער על פסק דין זה בנימוק שאין להעמיד לדין פלילי את הודעותיו, וכי יש לשקול חלופות מעצר פוגעניות פחות. עם זאת, הערעור נדחה, שכן בית המשפט מצא כי קיימות ראיות לכאורה לאיום וכי נשקפת למבקש סכנה גבוהה. את טענות המבקש, הכוללות הפניות להחלטות קודמות של בית המשפט אשר הטילו ספק בקיומו של היסוד הנפשי הנדרש לאישום האיום, ניתן לשמור לדיון עתידי, נכתב בהחלטה. לפיכך, בקשת רשות הערעור על המעצר נדחית.