LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ת"פ 67431-03-24

גזר דין שלום באר שבע

📋
מספר הליך67431-03-24
📂
סוג הליךת"פ
📅
תאריך14 ביולי 2026
🏛️
בית משפטשלום
📍
מחוזבאר שבע
⚖️
סוג החלטהגזר דין
👥
צדדיםמדינת ישראל נ. איהאב אלג'בור
👨‍⚖️
שופטיםרפאל ימיני

תקציר

להלן ניתוח משפטי של גזר הדין בת"פ (שלום ב"ש) 67431-03-24 **מדינת ישראל נ' אלג'בור**, המתמקד בעקרונות המשפטיים ובחידושים העולים מן הפסיקה כפי שהובאו במסמך: ### 1. קביעת מתחם הענישה והפרדת הדיון בית המשפט יישם את תיקון 113 לחוק העונשין, תוך שהוא קובע מתחם ענישה (מאסר מותנה ועד 10 חודשי מאסר בפועל) בהתאם לעיקרון ההלימה. חידוש מרכזי בפסק הדין הוא **הקפדה על התיחום הענישתי העצמאי**. בית המשפט הדגיש כי חובה לגזור את הדין לפי נסיבות התיק הספציפי, מבלי "לפזול" לתיקים תלויים ועומדים בערכאות אחרות, גם כאשר מדובר בתיקים פליליים חמורים יותר של אותו נאשם. ### 2. סוגיית הראיה לעונש: הכרעת דין בתיק אחר שטרם נגזר זהו הנדבך המשפטי המעניין ביותר בפסק הדין. המאשימה ביקשה להציג הכרעת דין מבית משפט מחוזי (טרם גזר דין) כראיה לחומרה, בטענה שיש לראות בה כ"עבר פלילי" לצורך הערכת מסוכנות. * **העקרונות המשפטיים שנדונו:** * **זהירות מונחת:** בהסתמך על רע"פ 1021/07 *פלוני*, בית המשפט אישר כי ניתן לעיין בנתוני מב"ד (תיקים תלויים ועומדים) או הכרעות דין שטרם חלוטות, אך עשה זאת ב"זהירות הראויה". * **אבחנה בין הליכים:** בית המשפט קבע כי הגשת הכרעת דין כזו כ"הרשעה קודמת" היא ניסיון לערבב בין שלבים, וכי אין להעניק לה משקל מכריע כשיקול ענישתי, שכן היא טרם הפכה לחלוטה ועלולה להשתנות בערעור. * **שימוש טקטי:** בית המשפט זיהה כי המאשימה ביקשה להשתמש בהכרעת הדין כדי "לכבול" את ידיו ממתן עונש שיקומי, ובחר לדחות גישה זו. הוא קבע כי השימוש המותר בתיקים תלויים הוא **לצורך בחינת התאמתו של הנאשם להליך טיפולי בלבד** (על ידי שירות המבחן), ולא ככלי להחמרת העונש המהותי בתיק הנוכחי. ### 3. העדפת שיקום על פני הרתעה בית המשפט אימץ את המלצות שירות המבחן באופן מלא, תוך מתן משקל מכריע להליך השיקומי שעבר הנאשם. * **החידוש בשיקול הדעת:** בית המשפט סירב להטיל פסילת רישיון נהיגה, למרות בקשת המאשימה, מתוך נימוק פרקטי-שיקומי: שמירה על רצף תעסוקתי של הנאשם היא תנאי הכרחי להצלחת השיקום. בכך, בית המשפט העמיד את **היציבות הכלכלית-תעסוקתית** של הנאשם כשיקול הגובר על ענישה הרתעתית טכנית. ### 4. מדיניות ענישה בעבירות סמים פסק הדין מציג סקירה של פסיקה ענפה המלמדת על מגמה של העדפת ענישה מותנית ושירות לתועלת הציבור (של"צ) בעבירות החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, כאשר מדובר בכמויות מתונות (סביב 100-300 גרם). * **הבחנה בין סוגי סמים:** בית המשפט מציין כי בתי המשפט מבחינים בין סחר/גידול (שם יש נטייה להחמיר) לבין החזקה בלבד (שם המתחמים נמוכים יותר). ### סיכום תרומת פסק הדין להלכה: פסק הדין מהווה תזכורת חשובה לערכאות הדיוניות: **עצמאות גזר הדין**. הוא מציב מחסום מפני שימוש מניפולטיבי של התביעה בהליכים תלויים אחרים של הנאשם כדי להכתיב ענישה מחמירה, ומחזק את המגמה המעניקה עדיפות לשיקום (תעסוקה וטיפול) על פני ענישה גמולית, גם כאשר לנאשם יש "רקע" פלילי נוסף שטרם הוכרע סופית.

חקיקה מקושרת

חוק העונשיןפקודת הסמים המסוכניםתקנות העונשין (התחייבות להימנע מעבירה)

ת"פ 67431-03-24 מדינת ישראל נ. איהאב אלג'בור, שלום (14.7.2026)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית