ת"א 36651-11-18

תקציר

בית המשפט פסק לטובת הנתבעים, המרכז הרפואי וצוותו, בתביעה שהוגשה על ידי עיזבונו של מטופל שנפטר, אורי לוי. בית המשפט קבע כי המרכז הרפואי לא התרשל בטיפול בחולה וכי לא הייתה הפרה של התחייבויות חוזיות או סטטוטוריות. מהראיות עולה כי המנוח ביקר במרכז הרפואי של הנאשם עקב כאבים בחזה ועבר בדיקות וטיפולים. הוא הונחה להישאר במרכז להשגחה, אך עזב את המקום בניגוד לייעוץ רפואי ולמרות שהוזהר מפני הסיכונים. החולה נמצא מאוחר יותר ללא רוח חיים. בית המשפט קבע כי המטופל סיכן את עצמו ביודעין ומרצונו לאחר שהוזהר מפני התוצאות וקיבל אחריות על מעשיו. כמו כן, בית המשפט קבע כי המרכז הרפואי הוכיח כי לו היה החולה נשאר תחת השגחה, סביר להניח שניתן היה להציל את חייו. לפיכך, צוות המרכז לא התרשל ולא גרם למותו של החולה. עוד קבעו השופטים כי המרכז לא הגדיל את הסיכון שעמד בפני המטופל לאחר שנטל על עצמו אותו, והוכח כי היה בוחר לשאת בסיכונים הפיזיים והמשפטיים. לפיכך, המרכז הרפואי לא היה אחראי למותו של החולה. בנוסף, עמד בית המשפט בקצרה על סטנדרט הטיפול הסביר ומצא כי הטיפול שניתן על ידי הנתבעים עמד ברף הסבירות הנדרש. השופטים בחנו שלושה ליקויים לכאורה בטיפול בחולה, אך מצאו כי התובע לא הוכיח כל חריגה מסטנדרט הטיפול הסביר. הנתבעים, לעומת זאת, הוכיחו כי הטיפול שניתן היה סביר ובמסגרת נורמות הטיפול המקובלות. לסיכום, דחו השופטים את התביעה, וקבעו כי המנוח נטל סיכון מרצונו וקיבל החלטה מודעת לגבי הסיכונים הפיזיים והמשפטיים הכרוכים בכך. הם גם ציינו כי לא התרחשה רשלנות רפואית או הפרת התחייבויות חוזיות או סטטוטוריות לפני שהמטופל לקח סיכון זה. השופטים הוסיפו מכתב כבוד למנוח, והכירו במסירותו למשפחתו ולעבודתו. לבסוף חויבו התובעים לשלם לנתבעים שכר טרחת עורך דין בסך 25,293 ₪ וכן הוצאות משפט.