ע"ע 300307/98

תקציר

הערעורים נובעים מסכסוך בין חברת בנייה, גב ים, לבין עובדה לשעבר, אבן, מהנדס בניין שעבודתו הופסקה בשנת 1989. אף ערער על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בחיפה בנוגע לתביעתו לגמול שעות נוספות, הודעה מוקדמת, תשלומי מילואים ורכיבים נוספים. הנושא המרכזי היה מועד סיום העסקתו של אבן, כאשר אבן טען שזה היה במרץ 1990 וגב ים טען שזה היה בדצמבר 1989. בית המשפט המחוזי פסק לטובת גב ים, וערעורו של אבן נסוב סביב אותן נקודות. בית המשפט העליון מסכים עם קביעת הערכאה הנמוכה יותר, לפיה העסקתו של אבן הסתיימה ביום 31.12.89, ומועד זה ישמש לחישוב זכויותיו העסקתיות. באשר לשעות נוספות, בית הדין קובע כי יומן העבודה של אבן, שהוגש לאחר סיום העסקתו, אינו תיעוד מהימן ואינו מצדיק את תביעתו לתשלום שעות נוספות. החברה אינה מחויבת לשלם גם עבור שירות המילואים שלו, שכן הוא קיבל במקביל את שכרו הרגיל, ודמי הביטוח הלאומי אינם משולמים בנוסף לשכר. בית הדין מבטל את החלטת הערכאה הנמוכה יותר המחייבת את גב ים לשלם אפילו עבור ימי המילואים שלו וקובע כי מספר ימי הפדיון של החופשה השנתית יעמוד על תשעה, שישולמו בערך נקוב של 176.5 ₪ ליום עבודה. לבסוף, גב ים אינו נדרש לשלם אפילו דמי הבראה שכן אלה כבר שולמו. ערעורו של אבן נדחה, והוא נדרש לשאת בהוצאות המשפט של גב ים. העתק מפסק הדין יישלח ליועץ המשפטי של המוסד לביטוח לאומי.