ת"א 58247-12-20

תקציר

הבנק טען כי זכותו לעכב את כספי המבקשים על סמך הסכמים המקנים לו זכות שעבוד. עם זאת, בית המשפט מצא כי הסכמים אלה נועדו להבטיח את חובות המבקשים לבנק, ומאחר שלמבקשים לא היו חובות שטרם נפרעו, לא הייתה לבנק סיבה מוצדקת לעכב את כספם. בית המשפט הדגיש כי תכליתו של שעבוד בנקאי היא להבטיח את יכולתו של הבנק לפרוע את החייב, וללא כל חוב פעולת הבנק הייתה בלתי חוקית. זאת ועוד, הבנק פעל בחוסר תום לב בכך שהטיל צו עיקול זמני על כספי המבקשים ללא אישור בית המשפט. המבקשים היו זכאים להחזר כספם, והבנק חויב לשלם להם הוצאות בסך 5,000 ש"ח בתוספת ריבית. החלטה זו נכנסה לתוקף בתוך שבעה ימים.