בג"צ 6698/08

תקציר

פסק הדין של בית המשפט הוא שהעתירה המערערת על בעלות על נכס מסוים שאמור להיות קדוש לנוצרים תידחה. העותרים, שהם עמותה פרטית, טוענים כי הנכס צריך להיות מוחזק בידי המדינה שכן הוא מקום קדוש לנוצרים. המדינה, יחד עם משיבים נוספים שהם הבעלים הנוכחיים של הנכס או שיש להם חלק בו, טוענים כי יש לדחות את העתירה משום שהצד הנפגע ישירות, נציגו הרשמי של הוותיקן, אינו צד לעתירה, וכי הנכס המדובר אינו מקום קדוש. בית המשפט מסכים עם המשיבים כי העותרים לא הציגו די ראיות עובדתיות ומשפטיות כדי להראות כי הנכס הוא מקום קדוש שיש להחזיק בו על ידי המדינה, וכי אין פגיעה בחופש הפולחן ביחס לנכס. עוד מדגישה השופטת כי היעדרו של הוותיקן כעותר משפיע על סיכויי ההצלחה של העתירה. יתר על כן, העתירה נעדרת תשתיות וראיות התומכות בטענותיה, והיא מתעכבת גם בחלוף הזמן - הנכס הועבר לבעליו הנוכחיים לפני כמעט 50 שנה. השופט מציע כי בעוד שעל המדינה להסדיר את העניין מבחינה משפטית, אין חובה חוקית שהנכס יהיה בידי המדינה, ולכן העתירה תימחק ללא צווים כלשהם, וצווים זמניים שהוצאו יבוטלו.