ע"פ 6689/96

תקציר

בית המשפט העליון אישר את גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים על שני מערערים שהורשעו בפציעתו של אדם אחר באמצעות נשק קר. בית המשפט גזר על עאבד, המערער הראשון, שישה חודשי מאסר בפועל, אותם ניתן לרצות באמצעות עבודות שירות, ועל נאסר, המערער השני, שנת מאסר בפועל, לצד מאסר על תנאי נוסף של שמונה עשר חודשים. פסק הדין נועד למגר את תת-תרבות הסכינים ביישוב סכסוכים, תוך הדגשה כי עבירות חמורות כאלה מצדיקות מאסר אלא בהתקיים נסיבות חריגות. אופיו של העונש מוכר כחמור, אך הוא משמש אמצעי הרתעה. בית המשפט התייחס גם לנוהל בנוגע לחוות דעת של מפקחי עבודות שירות, וקבע כי אין לפרש את חוות דעתם באופן שגוי כאינדיקציה לעונש. למרות חששות מסוימים מעיכובים במשפט ומקשיים אישיים, קבע בית המשפט כי חומרת הפשע גוברת על שיקולים אלה. פסק הדין מהווה מסר מרתיע המחזק את הצורך במיגור תופעת אלימות הסכינים. ערעוריהם של עבד ונאצר, שביקשו להקל בעונשם, נדחו, אך תקופת מאסרו של נאצר קוצרה מעט בשל מעצרו לפני המשפט.