ע"א 5502/16

תקציר

התיק נסוב סביב השאלה האם חברה בשם אינפוט, הגובה חובות בשם נושים, חורגת מגבולות מקצוע עריכת הדין כפי שנקבע בסעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין. המחלוקת העיקרית היא על מהות ההסכם של אינפוט עם לקוחותיה: האם מדובר בעסקה קניינית או במתן שירותי גביית חובות, הנופלים תחת מקצוע עריכת הדין. השופט וילנר בוחן בהרחבה את סעיפי ההסכם וטוען כי למרות מראית העין החיצונית של עסקת מכר, חסרים בה המרכיבים המהותיים של העברת הבעלות. היא מדגישה כי ההסכם מעניק לאינפוט שיקול דעת מוגבל, מחייב אותה לשמור מסמכים מקוריים ומאפשר לה לבטל את ההקצאה באופן חד צדדי, דבר המעיד על היעדר בעלות ברורה. יתר על כן, דחיית התשלום של התמורה סותרת את ההיגיון המסחרי הטיפוסי. במצטבר, תנאים אלה מציעים הסכם שירות לגביית חובות ולא עסקה קניינית. השופט וילנר דן גם בהשלכות האינטרס הציבורי, בהתאם לפסיקה קודמת המגבילה את פעולותיהם המשפטיות של מי שאינם עורכי דין כדי להגן על הציבור מפני שירות לקוי ופגיעה פוטנציאלית. היא מסכמת כי פעולותיה של אינפוט דורשות שיקול דעת ועלולות להוביל לפגיעה משמעותית בלקוחות, דבר המצדיק בלעדיות של מקצוע עריכת הדין בתחום זה. השופט שהם והשופטת ברון מסכימים עם ניתוח זה, ומדגישים כי תשומות פועלת כסוכנת לגביית חובות ולא נוטלת בעלות על החובות. כתוצאה מכך, השופטים פוסקים לטובת הגבלת פעילותם של קלטים, ולמעשה מונעים מהם להתקשר בהסכמים כאלה ולעסוק בעריכת דין ללא ההכשרה הנדרשת והחובות האתיות. פסק הדין גם מבטל החלטה קודמת של בית המשפט המחוזי ומורה לחברת תשומות לשאת בהוצאות המערער.