תפ"ח 36439-09-10

תקציר

הנאשמים, מטפלים במוסד פנימייתי לאנשים עם צרכים מיוחדים, הואשמו בעבירות מין שונות ובהתעללות באנשים שהיו תחת חסותם. עדי התביעה המרכזיים היו שני מטפלים נוספים עימם היו הנאשמים מסוכסכים. הנאשמים טענו כי העדים אינם אמינים משום שעדויותיהם הן תוצאה של קנוניה נגדם, וכי ההאשמות נגדם מפוברקות. בית המשפט מצא כי עדויות העדים אותנטיות ועקביות, ומאוששות בראיות אחרות, בעוד שגרסאות הנאשמים היו מלאות סתירות והכחשות, ולכן לא ניתן לסמוך עליהן. עם זאת, בית המשפט מצא גם כי יש להתייחס בזהירות לחלק מראיות התביעה בשל חששות מסוימים, ולהותיר מקום לספק סביר לגבי חלק מהאישומים. הנאשמים זוכו מהעבירות של גרימת ניסיון אונס וגרימת מעשה סדום מחמת ספק, ובמקום זאת הורשעו בעבירה של גרימת מעשה מגונה. הם הורשעו גם במספר סעיפים של גרימת מעשים מגונים והתעללות נפשית ומינית בחסרי ישע. נאשם 1 הורשע בסעיפים נוספים של גרימת מעשה מגונה והתעללות נפשית בחסרי ישע, ואילו נאשם 2 הורשע בסיוע וסיוע לביצוע מעשה מגונה.