רע"פ 2958/13

תקציר

מסקנת פסק הדין היא כי אין להיעתר לבקשת רשות הערעור. בית המשפט הדגיש כי חופשה כזו ניתנת רק לעתים רחוקות ושמורה למקרים שיש בהם חשיבות משפטית או ציבורית משמעותית, או עיוותי דין פוטנציאליים. הבקשה הנדונה לא עמדה בקריטריונים אלה, שכן היא ערערה במידה רבה על ממצאים עובדתיים וקביעות מהימנות של ערכאות נמוכות יותר, שערכאות ערעור בדרך כלל אינן משנות אלא אם קיימות נסיבות חריגות. זאת ועוד, ניסיונה של הבקשה לעיין מחדש בפסק הדין של בית המשפט לעניינים מקומיים לא עמד בתנאים המקובלים לערעור. לגופו של עניין, החלטות בתי המשפט הקודמים נחשבו מבוססות. בית המשפט לעניינים מקומיים ביסס את פסק דינו על ראיות משמעותיות, לרבות תצהירים וצילומים, המראים כי המבנה המדובר נבנה שלא כדין וללא היתר. המבקש גם לא הצליח להוכיח כי צו ההריסה המנהלי היה בלתי חוקי, וזו נקודה משמעותית, שכן נטל ההוכחה מוטל על המבקש, ולא על המשיב, כפי שיהיה במשפט פלילי. ההחלטה חיזקה את ייעודם של צווי הריסה מנהליים כאמצעי מהיר נגד בנייה בלתי חוקית לשמירה על שלטון החוק. נוכח היעדר טעות משפטית או אי צדק, דחה בית המשפט את בקשת רשות הערעור, בקובעו כי המקרה אינו מצדיק הליכים משפטיים נוספים.