ת"א 36867-10-18

תקציר

המתווך, רפאל, תבע את לקוחו, עודד, על דמי תיווך לאחר שעודד רכש בית שרפאל הראה לו. עודד הכחיש את הטענה והגיש תביעה נגדית בגין לשון הרע, בטענה כי רפאל זייף את חתימתו על הסכם תיווך. השופט בחן ביסודיות את כל הראיות ומצא את גרסתו של רפאל לאירועים אמינה יותר. נקבע כי רפאל אכן הציג את הבית בפני עודד ביום 3.9.2014, וכי הכחשתו של עודד וטענתו שכנגד התבססו על כזבים. לפיכך היה רפאל זכאי לדמי התיווך שלו, שהסתכמו ב-50,310 שקל, כולל מע"מ. התנהלותו של עודד היוותה לשון הרע, שכן ידע שטענותיו שקריות כאשר הגיש תלונה במשטרה והאשים את רפאל בביצוע עבירות פליליות. לפיכך חויב עודד לשלם פיצויים בסך 50,000 ₪ בגין לשון הרע. בנוסף, בשל התמשכות המשפט המיותרת של עודד וטענותיו חסרות הבסיס, הוטל עליו גם לכסות את הוצאותיו המשפטיות של רפאל, בסך 30 אלף שקל. השופטת סיימה את דבריה בדחותה את תביעתו הנגדית של עודד והדגישה את הניסיון הפזיז להתחמק מתשלום דמי התיווך.