ת"א 22860-06-14

תקציר

התובע, שטען כי רכש חלקת אדמה, לא הביא ראיות מספיקות להוכחת טענתו. הוא ביסס את טענתו על עדות בעל פה בלבד, מבלי לספק הסכמים או רישומים בכתב, הנדרשים על פי חוק לעסקאות מקרקעין. התובע לא מסר פרטים על הרכישה הנטענת, כגון התמורה או היקף הזכויות שנמכרו. יתר על כן, התנהגותו לאחר הרכישה הנטענת סתרה את טענותיו, ובסקוט החלוקה עליו חתם שנים לאחר מכן עדיין הוצג בעל הקרקע כמוכר המנוח. התובע גם לא הוכיח את חזקתו בקרקע. באשר לתוקפו של הסכם המכר בין בעל הקרקע לבין הנתבע, מצא בית המשפט כי התובעת לא הצליחה להוכיח את זיוף חתימות המוכר על המסמכים. עדותו של הנוטריון שהיה עד לחתימות, יחד עם ראיות נוספות, תמכו באמיתות החתימות. התובע לא הביא כל ראיה רפואית לסתור את עדותו לפיה המוכר היה מסוגל להבין את השלכות מעשיו בעת החתימה. לפיכך, קבע בית המשפט כי הסכם המכר בין המוכר המנוח לבין הנתבע תקף. משכך, נדחתה תביעתו של התובע, והוא חויב לשלם לנתבע 20,000 ₪ הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.