ת"א 52281-03-23

תקציר

מדובר במקרה של סכסוך עסקי בין שני צדדים, התובעים, מר יצחק בראון ובר ח.מ.ד בע"מ, והנתבעים, מר דרור עצמון ופידליטי הון סיכון בע"מ. התובעים השקיעו בחברה זרה בשם CEREO Investment, העוסקת בטכנולוגיות סולאריות, ונזקקו למימון נוסף. הנתבעים העמידו לרשות התובעים 350,000 אירו לצורך כך, ובתמורה חתמו הצדדים על הסכם שכותרתו "הסכם השקעה ותמורה". עם זאת, התובעים תבעו את הנתבעים לבטל את השעבודים וההמחאות שנרשמו על נכסיהם לטובת הנתבעים, בטענה כי הסכימו להעמיד נכס אחד בלבד כבטוחה וכי הנתבעים רשמו במרמה שעבודים על שורה ארוכה של נכסיהם ללא ידיעתם או הסכמתם. הנתבעים טענו כי ההסכם כלל 24 נספחים, אשר נחתמו על ידי בא כוח התובעים, מר בועז ארז, והיוו חלק בלתי נפרד מההסכם. נספחים אלה העניקו לכאורה לנתבעים זכויות בנכסי התובעים כתמורה למימון. בית המשפט פסק לטובת התובעים מכמה טעמים. ראשית, בית המשפט דחה את גרסת הנתבעים להסכם, וציין כי התובעים לא הסכימו להעמיד תמורה בשווי עשרות מיליוני שקלים תמורת הלוואה קצרת מועד בסך 350 אלף אירו. ההסכם ונספחיו לא שיקפו את העסקה המתוארת על ידי הנתבעים, והסברם של הנתבעים לעסקה לא היה ברור ובלתי סביר. שנית, בית המשפט לא מצא כל ראיה לכך שהתובעים הסכימו לעסקה הנטענת על ידי הנתבעים, לא במסמכים מתקופת המשא ומתן ולא בהתכתבויות שלאחר ההסכם. תחת זאת, הראיות תמכו בגרסת התובעים לפיה הם הסכימו רק לעסקת הלוואה סטנדרטית. שלישית, בית המשפט השתכנע מעדותו של התובע, שתיארה את עוגמת הנפש שנגרמה עקב השעבוד על נכסיו, ומצא את גרסתו אמינה יותר מזו של הנתבעים. בנוסף, קבע בית המשפט כי מר ארז, אשר חתם בשם התובעים על ההסכם ונספחיו על סיפויו, חרג מאישורו. בית המשפט הגיע למסקנה כי הנתבעים ידעו או היו צריכים לדעת שמר ארז פועל בניגוד לסמכותו, שכן היקף המשימה לא היה ברור מבחינה אובייקטיבית. משכך, התובעים לא היו כבולים למעשיו של מר ארז, והשעבודים וההמחאות לא היו תקפים. לפיכך, הורה בית המשפט על ביטול השעבודים שנרשמו על נכסי התובעת, למעט השעבוד על הנכס ברחוב ראב"ד בבני ברק, שהתובעים הסכימו לשעבד. כמו כן חויבו הנתבעים לפצות את התובעים בגין שכר טרחת עורך דינם, בסך 51,239 ₪.