עב"ל 54278-12-11

תקציר

בפסק הדין נדחה הערעור על טענת המערערת בדבר כאבי ידיים הקשורים לתנאי העבודה. בית המשפט הסתמך רבות על חוות דעתו של המומחה הרפואי, שבאופן מסורתי ניתן לה משקל משמעותי בשל האובייקטיביות המשוערת שלה. המומחה קבע כי לא הייתה אבחנה ברורה כמו תסמונת כאב או דלקת בגידים הקשורה ישירות לעבודתו של המערער באמצעות עכבר מחשב. המומחה טען כי פעולות עבודה כאלה אינן יכולות לגרום לנזק ארוך טווח או מוחלט המוביל למחלה. בעוד שהמערער חווה כאבים במהלך עבודתו, הדגיש המומחה כי אין בכך כדי לרמז על קשר סיבתי בין העבודה לבין המחלה, ושלל כל קשר – לרבות החמרה זמנית – בין מצב ידו של המערער לבין סביבת עבודתו. בית המשפט ציין כי תחושת כאב במהלך פעילות אינה מעידה באופן אוטומטי על נזק. בא כוחה של המערערת טען להכרה בהרעה זמנית עקב העבודה, אך בית הדין קבע כי לא הוכח נזק רפואי הקשור לתנאי העבודה. משלא נמצא כל נזק או פגם, הפריך בית המשפט המחוזי נכונה את הטענה על סמך הערכת המומחה, וכל פסיקה שהוזכרה על ידי בא כוח המערער נקבעה כבלתי רלוונטית למקרה זה. לסיכום, מאחר שלא נמצאו פגמים בחוות דעתו של המומחה, אישר בית המשפט את ההחלטה הראשונית, ואישר כי אין קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין מצבו של המערער, ודחה את הערעור מבלי שייגרמו הוצאות נוספות לצדדים המעורבים.