עפ"ג 53423-01-18

תקציר

הנאשם, שהפיל ובעט בקטין, ערער על הרשעתו ועל גזר דינו. בית המשפט דחה את הערעור ואישר את הכרעת דינו וגזר דינו של בית משפט קמא. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בהן הודה המערער, הוא תקף קטין, הפיל אותו ובעט בו, תוך שהוא גורם לו לאבד את הכרתו. הקורבן אובחן עם פגיעת ראש וכאבים בפנים. המערער לא הגיש עזרה ונמלט מהמקום. התנהגות אלימה זו נחשבה לבריונות ולעבירה חמורה. בית המשפט לא מצא נסיבות חריגות לוותר על ההרשעה, שכן אופי העבירה לא הצדיק זאת, והמערער לא הוכיח כי ההרשעה תפגע באופן משמעותי בשיקומו. בית המשפט הדגיש את הצורך בגינוי והרתעה במקרים כאלה. זאת ועוד, קבע בית המשפט כי העונש, שכלל ארבעה חודשי מאסר בפועל לצד עבודות שירות, היה ראוי ומאוזן, בהתחשב בחומרת העבירה ובנסיבות המערער. בפסק הדין הוזכרה גם חובתו של המערער לסייע לשכנו כאמור בדין הישראלי, חובה שלא עמד בה. בית המשפט הגיע למסקנה כי אין הצדקה להתערב בהחלטת בית משפט קמא ודחה את הערעור, תוך שהוא מורה למערער להתייצב לקליטה והשמה בעבודות שירות.