בג"צ 7016/16

תקציר

פסק הדין דוחה עתירה נגד תקנה המחייבת תובעים שאינם ישראלים להפקיד ערבות בתיקים בבית הדין לעבודה. בית המשפט בחן ביסודיות את סמכותה וסבירותה של התקנה והגיע למסקנה כי היא נחקקה כדין ואינה פוגעת באופן בלתי סביר בזכות הגישה לערכאות. התקנה, המיושמת כדי להרתיע מפני הליכים משפטיים קלי דעת, נתפסת כהכרחית בהתחשב בנטל המוטל על מערכת בתי המשפט ובפוטנציאל הניצול שלה. היא מעניקה לבתי הדין לעבודה שיקול דעת לוותר על דרישות הערבות בתנאים מסוימים, ומבטיחה שהיא אינה אוטומטית או אוסרת. בית המשפט קבע כי התקנה שומרת על איזון ראוי בין מניעת תביעות בלתי מוצדקות לבין מתן גישה לגיטימית לצדק. למרות טענות בדבר היעדר ראיות אמפיריות מספקות ל"תביעות ריקות", בית המשפט מצא את התקנה מידתית ומעוגנת בתקדימים משפטיים ארוכי שנים המבחינים בין תושבי ישראל לבין מי שאינם תושבי ישראל. טענות על פגמים פרוצדורליים, כמו התייעצויות לא מספקות במהלך גיבוש התקנה, נדחו כלא קריטיות. בסופו של דבר אישר בית המשפט את התקנה, הדגיש את הצורך לאזן בין זכויות הפרט לבין יעילות מערכתית, והורה לעותרים לשאת בהוצאות המשפט של המשיבים.