ת"א 16982-06-23

תקציר

בפסק הדין נקבע כי המועצה המקומית זכרון יעקב, מעסיקתו של התובע שהותקף על ידי אחד התלמידים במהלך תאונת עבודה, לא ידעה מראש על האירוע ואינה אחראית לרשלנות. התובעת, בעלת מוגבלות נפשית מוכרת, לא הביאה ראיות מספיקות לכך שהתלוננה שוב ושוב בפני המועצה על אירועי אלימות וביקשה לעבור למקום העבודה. האירוע היה בלתי צפוי ובלתי נמנע, ולנתבעת לא הייתה חובת זהירות קונקרטית כלפי התובע. בנוסף, חובתה הסטטוטורית של הנתבעת לא הופרה לפי תקנה 4(א)(ג)(1) לתקנות הסעה בטוחה לילדים ופעוטות עם מוגבלות, שכן היא לא חלה על התובע שאינו פעוט. השופטת החליטה שלא להטיל על התובעת הוצאות כלשהן, בהתחשב במצבה ובנסיבות חייה. לפיכך, התביעה נדחתה, וכל צד היה אחראי להוצאותיו.