ת"פ 2230/09

תקציר

בתיק שוחד בו היו מעורבים 42 נאשמים, נשפטו והורשעו שלושה נאשמים בעבירות שונות הקשורות לקבלת דמי אבטלה במרמה ללא דיווח ללשכת שירות התעסוקה, בתמורה לשוחד. על נאשם 1, ששימש כמתווך בין עובד הלשכה לבין יתר הנאשמים, נגזרו קנס בסך 20,000 ₪, 10 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי והתחייבות בסך 35,000 ₪ להימנע מביצוע העבירות בהן הורשע. על נאשם 2, שקיבל דמי אבטלה מבלי לדווח ללשכה באמצעות תשלום שוחד, נגזרו קנס בסך 20,000 ₪, 6 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי והתחייבות בסך 20,000 ₪ להימנע מביצוע העבירות בהן הורשע. על נאשם 4, שקיבל גם דמי אבטלה ללא דיווח ועבד במקביל במקום אחר ללא רשות, נגזרו קנס בסך 7,500 ₪ או 100 ימי מאסר, חודשיים מאסר בפועל לריצוי עבודות שירות ו-12 חודשי מאסר על תנאי. השופט הדגיש את הפגיעה הקשה בעבירות השוחד ואת הצורך בהרתעה, אך התחשב גם בנסיבותיהם האישיות של הנאשמים. גזרי הדין עלו בדרך כלל בקנה אחד עם הסדרי טיעון וסולמות ענישה שהוסכמו על ידי התביעה, במטרה לשמור על עקביות ולמנוע אפליה בין הנאשמים. עם זאת, השופט הפעיל שיקול דעת בהתאם לנסיבות הספציפיות של כל מקרה.