עפ"ג 379-04-15

תקציר

הערעור מתייחס לעונשו של המערער בבית המשפט המחוזי בגין גרימת מותם של שבעה אנשים ופציעתם של כמה אחרים ברשלנות בעת שנהג באוטובוס. המערער טען כי שגה בית המשפט המחוזי בהטילו עונשים מצטברים על ריבוי תוצאותיה של העבירה, וביקש להפחית את העונש שהוטל בפועל - 42 חודשי מאסר. השופט עדן קיבל את הערעור ביחס לעונש המצטבר, וקבע כי העונש ההולם לעבירות המערער, בהתחשב בנסיבות, הוא 18-36 חודשי מאסר, והטיל עונש של 30 חודשי מאסר. השופט עדן הדגיש כי החלת האפשרות לצבור עונשים בעבירה שבה היסוד הנפשי הוא רשלנות מעוררת קשיים, ויש לשמור אותה למקרים חריגים בחומרת יתר, שאינם קיימים במקרה זה. הנשיא, השופט אלון, הסכים עם עמדתו של השופט עדן כי בית המשפט המחוזי לא היה צריך להורות על צבירת עונשים, אך הציע להחמיר את הענישה של שלוש שנות מאסר, תוך ביטול המאסר על תנאי. השופטת ברקאי הצטרפה לעמדה לפיה אין נסיבות חריגות במקרה זה המצדיקות את צבירת העונש, אך בניגוד לחבריה סברה כי רשלנותו של המערער היא ברמה גבוהה ביותר, המצדיקה הטלת העונש המרבי של שלוש שנות מאסר, שהוא העונש לצד העבירה של גרימת מוות ברשלנות. הערעור התקבל אפוא בחלקו ברוב דעות, ועונשו של המערער הופחת ל-30 חודשי מאסר.