עת"מ 22556-06-21

תקציר

בית המשפט מצא כי ערעורה של העותרת על זכייה במכרז של חברה אחרת, ברמן, לא הוגש בתוך המועד שנקבע ל-45 יום, וכי העותרת לא הוכיחה נסיבות חריגות המצדיקות את השיהוי. העותרים טענו כי הם פועלים במסגרות אחרות כדי לערער על ההחלטה והסתמכו על מצגים לפיהם המכרז יבוטל, אך בית המשפט מצא כי טענות אלה אינן עולות על השיהוי המשמעותי. יתר על כן, בית המשפט הדגיש כי העותר לא שתק ובחר במקום זאת לפנות לאפיקים פוליטיים לביטול ההחלטה, דבר המצביע על היעדר כוונה לנקוט בהליכים משפטיים. בנוסף, ציין בית המשפט כי העותרת נמנעה מלגלות מידע חיוני – חוות דעת הממונה על התחרות – שיכול היה לתמוך בטענתה, והשמטה זו הצדיקה עוד יותר את דחיית העתירה. לגופו של עניין, בית המשפט לא מצא פגמים בהליך קבלת ההחלטות של ועדת המכרזים ואישר את זכייתו של ברמן. טענות העותרת בדבר אופיים הדורסני של מחירי ברמן לא נתמכו בראיות, וחוות הדעת של הממונה על התחרות אישרה כי המחירים של ברמן היו רווחיים. בית המשפט דחה גם את בקשת העותרת להמתין להחלטת ועדת המחירים, שכן הדבר לא ישפיע על ליבת המחלוקת. בסופו של דבר, דחה בית המשפט את העתירה בהדגישו כי לעותרת אין זכויות מוקנות בשוק התחרות וכי שיקוליה החברתיים והתעסוקתיים אינם גוברים על הדרישות החוקיות של דיני המכרזים. העותר חויב בהוצאות המשיבים, בסך 30,000 ₪. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים, והעתירה נדחתה על הסף בשל שיהוי וחוסר שפיות מצד העותר.