בש"פ 2611/91

תקציר

המשיב היה מעורב בקטטה ועל פי החשד היכה נער וגרם לו לחבלות קשות וקבועות. התביעה האשימה אותו בגרימת חבלה חמורה לפי סעיף 329(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977. בית המשפט המחוזי דחה את בקשת התובע לעצור את המשיב עד תום המשפט, בנימוק שסיכוייו להרשעתו קלושים. התביעה ערערה על החלטה זו לבית המשפט העליון, וטענה כי יש לעצור את המשיב בשל חומרת העבירה, כהגדרתה בסעיפים 21א(א)(2) ו-21א(ד) לחוק סדר הדין הפלילי. בית המשפט העליון הסכים עם התביעה, בקובעו כי די בכוונה לגרום חבלה חמורה לצורך הרשעה לפי סעיף 329(1). כמו כן, נקבע כי חומרת העבירה מצדיקה מעצר ללא ערבות, שכן שחרורו של המשיב לא יטיל פחד על עבריינים אלימים פוטנציאליים ויערער את אמון הציבור במערכת המשפט. לפיכך קיבל בית המשפט העליון את הערעור, ביטל את החלטת הערכאה הנמוכה יותר והורה על מעצרו של המשיב עד תום משפטו.